רומניה- בודפשט אלול תשע"ה

אין זו הקדמה אלא רק הסבר קטן בקצרה

לסכם זה משהו סופי אבל אני רוצה להמשיך לעשות את זה עכשווי

לכן הדברים שכתבתי הם רק אתנחתא זמנית

עם חיוך, תובנות וגם רגעים רציניים מלווים באי אלו אי-דיוקים (לא בכוונה)

ועל כך הסליחה מכל הנוכחים ובמיוחד מהמארגנים המבוגרים האחראיים

מי שרוצה להיות נאמן למציאות

יקרא (אם עדיין לא עשה זאת) את החוברות של דבורה ואריה במסירות

צידתם הכתובה לדרך, ברורה מעשירה

מוסיפה המון להדרכה בשטח ואותה היא משלימה

ועכשיו סוף סוף אתחיל

"דע מאין באת ולאן אתה הולך"...

במנהרת הזמן לרומניה למקום שבו התחיל הכל

יצאנו לחפש שורשים וזיכרון

בארץ, בעיר, בעיירה ובכפר שליוו את היהודים שבהם למסעם האחרון

המסע אל העבר התחיל קצת מוזר בקצה החושך עת הפציע השחר

כמה סמלי, המראנו אל-על אך לפינו לא הגיע אוכל בכלל

בבודפשט נחתנו ולאוטובוס נוח ונעים חשנו

ולאיזה נהג זכינו... אישטוואן לא תאמינו

ז'לובט ללא הומור וחיוך ודווקא ישראלים ליצנים (בחלקם) פגש הוא בדיוק

עברנו את הגבול, קצת בדיקות, קצת מבטים

ואט אט לאראד אנו מתקרבים – רק 300 רשומים כיהודים

בולעים בעיננו את המראות ומתרגלים רשימת מטלות שמעתה תהיינה יומיומיות

לראות ולהיות בבתי כנסת לפגוש אנשים מהקהילה

ללמוד ולנסות להבין בית כנסת אורתודוקסי, ניאולוגי או סטטוס-קוו

הרי בעולם היהודי עסקינן לא?! 1

להיכנס בחיל ורעדה לבית עלמין

ולהבדיל להציץ גם בכנסיה או בקתדרלה

איפה הבית שגרתי? הנה כאן בגן שיחקתי,

זו המצבה של סבתי, מי יאמר קדיש איתי?

לאורך כל המסע שותפים יחד לכל משימה

חווים חוויות כלליות ומתחלקים בהתרגשות בחוויות פרטיות

שמחים עם כל מי שמצאו את מבוקשם ותומכים גם במי שחזרו ריקם

הערב יורד אט אט ואנו ממהרים לטימישוארה כאל עיר מקלט

זוכים לקבלת פנים ולסעודת מלכים ע"י נשיאת הקהילה וחברים נרגשים

בהמשך נפגוש שוב ושוב חברי קהילות שונים

שאותנו יקבלו במאור פנים ובשמחה גלויה

מספרים על ההווה ואנו חשים צער על מה שהיה

על העליבות שבהווה אך גם התרגשות גדולה

שאנו הטבעת בשרשרת הדורות ממשיכים הלאה בגאווה ובתקווה.

למלון מפואר מ פ ו א ר הגענו ולפני שהולכים לישון

עוד דבר מה אחרון

הוראות הפעלה כדי שהתפוקה תהיה מליאה

יש צורך בסדר יום קפדני ולכן כל אחד חייב להיות דייקני

6.30 – השכמה

7.00 – תפילה ותקיעת שופר ע"י שלמה בסופה להזכיר לנו לחזור בתשובה שלימה

עד 7.45 – מזוודות לאוטובוס

7.45-8.30 – ארוחת בוקר + תעשיית כריכים מדופלמת

8.30 – יצאנו לדרך ובפינו תפילה

שתוליכנו לשלום ותדריכנו לשלום

ותגיענו למחוז חפצנו לחיים, לשמחה ולשלום

קמנו רעננים בטימישוארה ויאלה הלאה להונדוארה 2

ולסיביו אחת הערים היפות ברומניה

כיכר קטנה, כיכר גדולה, מוזיאון ורחוב ראשי מרשים

סגנון בנייה גרמני והסטוריה הונגרית

והחשוב מכל בית הכנסת הגדול שעומד כמצבה למה שהיה ואיננו עוד היום

גם למטייל מגיעה מנוחה

ובמלון בסיביו פגשנו טואלט עם קירות מזכוכית אבל גם את המיטה

וכבר אנחנו בבוקרו של היום השלישי לטיול

ויוצאים לטריגו-מורש העיר שלגדות הנהר לכל אורך הדרך המון שרידים מן העבר

תורכים, גרמנים, רומנים + צ'אוצ'שקו ולקינוח צוענים

וגם עיירות יפות וכפרים ציוריים

בטריגו-מורש חיים היום רק 77 יהודים כשרים

ושוב עם הרבה כאב לב לבית הכנסת אנחנו נכנסים

ומיד לקלוז'-קלוייזנבורג ממשיכים

במקום כ-180 יהודים ובתוכם 70 ניצולי שואה מבוגרים ועוד דברים שלעברנו שייכים

בית כנסת משוחזר פעיל ובתי כנסת אחרים הרוסים

בתי עלמין גדולים וסיפורי שואה כואבים

שמונצחים בשלטי זיכרון בבית הכנסת ומחוצה לו עומדים בראש מורכן אך בגאון

נעלה על ראש זכרוננו

את הרבי מצאנז הרב'ה מקלוייזנבורג

שאיבד בשואה את את אשתו ו-11 ילדיו

אך בגבורת נפש עילאית

המשיך את השרשרת בארץ ישראל במדינה יהודית

ולא נשכח את הצנחנים מן הישוב

שגם להם בבית הכנסת בקלוז הקדישו מקום חשוב

הצלחנו גם ליהנות מיפי הטבע מהנהר הרחב הזורם בעיר ובו מפלים דרך קבע 3

ואנו ביום הרביעי לטיול

ופנינו לכפר "בית להם" בחבל ארץ שבו עמד הזמן מלכת

אריה שמכיר כל שביל, כל גשר, כל פלג וכל נהר

לקח אותנו לכפר שעלה מן העבר

וכל מה ששמענו, קראנו וראינו התעורר פה לפנינו לחיים

עצי פרי מל המינים, ערוגות של כרוב, כרובית, עגבניות וחצילים

הררי תפוחי אדמה ובצלים לחורף מוכנים

באר מים חיים, שעועית מתייבשת בשבילים

ואיזו הכנסת אורחים נהנינו והרמנו כוסית לחיים

את הרעיון של הטיול אנחנו מבינים, עבר והווה פה משולבים

אז לשאר המקומות נציב רק ציונים:

העיירה דעעש עם היסטוריה רבנית מפוארת ואנדרטת שואה מרשימה

הכפר רומלי – "הכפר המגולף"

ובו אם אינכם זוכרים הכל מעצים מגולפים

משקופים, רהיטים והמון שערים לבתים

והנה הוא השער לעיר המובטחת

מ ר מ ר ו ש – שגרמה להורים הרבה צרות אבל לפעמים גם מעט נחת

והנה אנחנו כבר בסיגט עולים לקברו של האדמו"ר מסיגט

נתרגש עם חברות לקבוצה

זו מצאה את המצבה, זו הלכה "הביתה" פגשה שכנה וחברה

ופתאום מתברר כי לחצי מהחברות והחברים יש בסיגט שורשים

ביקרנו בביתו של אלי ויזל ניצול שואה, סופר וחתן פרס נובל

שגם נקם נקמה, גם נחל ניצחון על בני העוולה ואנשי הזדון

בחיל וברעדה הסתובבנו בביתו, שהיום הוא גל-עד חי ומצבת זיכרון

ביום החמישי למסע דבר מופלא בסיגט נשמע

מהמרפסת קול תקיעת שופר בקע והשכים את כולם למקום הבא 4

הקבוצה יצאה לסאטמר – סאטאמורה, והיעד הסופי אוראדיה

אנחנו נסענו לריסקעווא כפר הולדתו של אבא (של שלמה)

אחר הצהריים הגענו כולנו לשבת באוראדיה

לשעבר עיר ואם בישראל

למרכז הקהילה הלכנו עם משמר כבוד לצידנו

ואנחנו צועדים בנחת כיאה ליהודים חופשיים בלי פחד

את פנינו קיבל מר קופלמן ראש הקהילה

שולט בכל בקול רועם וביד רמה

שומר בגאווה ובכבוד על הגחלת

בתפילה, בארוחה ובבית הכנסת שישופץ לתפארת

סעודה אחת, שתיים, שלוש אנחנו כבר ביום ראשון

לאחר מנוחת שבת מוכנים להמשיך, לא רוצים לישון

ליום השביעי לטיול היכון

סיור קטן באוראדיה ואת הגבול להונגריה עוברים ובדברצן נוחתים

במקום שלושה בתי כנסת משופצים,

אחד ליום יום ובו קבע כ-15 מתפללים אחד לחגים ואחד לחגיגות וכנסים

במקום רשומים כ-300 יהודים ויהודיות

מתוכן רק שלוש משפחות יהודיות "כשרות"

השאר הן אבוי לנו כבר תערובות

פה פגשנו הנצחה נקודתית מסודרת

5,800 שמות יהודים נרצחים על קיר זיכרון מונצחים

למען לא יישכח שם ישראל עוד

נסענו לבודפשט וכדי שלא נתבלבל

השתכנו במלון "הונגריה" ואכלנו במסעדת "כרמל"

היש יותר עבר עם הווה מזה? 5

והיום השביעי לטיול –

נפרדנו "בצער" מאישטוואן וקיבלנו בשמחה את יאנוש

סבא נחמד וחביב שעל כל דבר מגיב בחיוך

מלווה אותנו גבי יהודי כשר למהדרין

עם עברית מחוייכת ומצויינת טבין ותקילין

היום נטייל בבודה שעל גדות הדנובה

דמעות בעינינו בראותנו את אנדרטת הנעליים ובזכרנו שהמים בנהר היו אדומים

ובבית הכנסת דוהאני הגדול כשסביבנו ערבה בוכייה, לוח זיכרון ואנדרטה מרשימה

נאמר בלב דואב קדיש וקל מלא רחמים

אלוקים נקום נקמת דם עבדיך השפוך, על מר גורלם אנו מתאבלים

לא נוותר על כל המקומות הקבועים המתויירים אך לא נרחיב פה את התיאורים

אבל לא נדלג על הקניון והשוק המקורה כבר חששנו שהשופינג לא יקרה

ובאנחת רווחה הגענו ליום האחרון לנצור עוד דברים בזיכרון

סיירנו בפשט וקינחנו בסן-טרופה ובכפרי אמנים מראות ציוריים מהממים

המזוודות והקניות כבר באוטובוס ואנחנו אומרים בקול פוס

זהו הביתה רוצים

לא נסיים בלי לעלות על נס ולומר תודה מכל הלב

לאריה – איש חכם ונבון מלא ידע כרימון אותנו העשיר המון

לא וויתר על היום הזה לפני...

וחיבר אותנו למה שהיה בעיר וברומניה כולה

נענה לכל בקשה וגחמה השתדל לתת לכל אחד את כל אשר התאווה

במילה אחת מ ע נ ט ש!

על כל אלה בשם כולם תודה אריה תודה!

ומה היינו עושים בלי בת שבע המתורגמנית המקצועית?

איך היינו מסתדרים עם הרומנית וההונגרית?!

עטרה שסיפוריה מרתקים מעשירים, חנה עם ידע אישי מדהים

איציק שרק מחפש למי לעזור, אריאלה שגורמת לכולנו לצחוק 6

אורי שהפך אותנו ליישות עצמאית עם המנון

שמאחוריו סיפור של תושייה יהודית סיפור מלא און

וחיים עם דבר תורה, סיפור וגם בדיחה

ובכלל קבוצה לתפארת העם והמדינה

רגע, לא לקפוץ לא שכחתי

ובראש הגדוד צועדת דבורה ביד רמה ובזרוע נטויה ופיה מלא תודה ומידע

ועל כל אלה ועוד כהנה וכהנה יבואו כולם על התודה והברכה

היינו, ראינו, שמענו, הרחנו, טעמנו כל עצמותינו אמרו שירה

היינו עדים לעולם שנעלם, היינו עדים לעולם שנאלם

עדים לצער ושמחה, עדים משארית הפליטה

ופינו מלא הודיה, אשרינו שזכינו

אנחנו פה בארץ חמדת אבות מקיימים את שחלמו הם שם

"בשוב ה' את שיבת ציון"

שם העבר שעלינו לזכור

אך כאן נולדתי, כאן נולדו לי ילדי ונכדי

כאן בניתי את ביתי בשתי ידי, כאן הם כל ידידי

אנחנו נשארים בארץ ועם ישראל חי!!!